מה עשיתם לכיפה הסרוגה?

Original source (on modern site) | Article images: [1]

אני לא מכיר את חיים גורן, שנבחר למועצת עיריית תל אביב ומונה לסגנו של חולדאי. כל מה שאני יודע הוא שהאיש חובש כיפה סרוגה.

אין לי מושג מה עמדתו על השינויים בממשלה שמובילים הקיצונים מימין, אבל אני יודע שהוא נבחר בצורה הוגנת על ידי הקהל המעורב שגר בתל אביב. אין לי מושג איפה הוא עושה את המילואים שלו בצה"ל, אבל אני מהמר שזה הרבה יותר ממה שרוב נבחרי "הציונות הדתית" עושים.

ונגיד שאני קונה את הטענות שיש לו תוכניות מרחיקות לכת בנושאי דת ועיר, גרעינים תורניים, תפילין והפרדה בתפילות - אני בטוח שהוא מודע לכך שהוא רק חלק קטן במועצת העיר הענקית הזו.

רגע ההתנפלות הזאת עליו ובכלל על עוד חובשי כיפה סרוגה בשנה האחרונה - מחפירה ומתועבת מבסיסה. היא חרפה שאין כדוגמתה, בעיקר כי יצאה אוטומטית ולא עניינית, צעקנית ואלימה ולא קשובה. אבל על מנת להבין שורשיה חייבים להבין מה קרה בין הציבור החילוני לאנשי מפלגת "ציונות הדתית".

מבחינת הציבור החילוני אנשי "הציונות הדתית" הפכו להיות שם נרדף לאיום על אורח החיים החילוני, שנאה כנגד הקהילה הלהט"בית, הדרת נשים משירות, גזענות ויהירות. אנשי פרובוקציות ומהומות - ביהודה ושומרון ובעם ישראל (שישרף להם הכפר, ולא רק לערבים). כאלה שרק מגרדים בפצעי החברה, משתמשים בפחד ובכאב ככלי הסתה, וכאמצעי למהלכים פוליטיים וחוקתיים אגרסיביים.

והאמת? האמת מסתברת כלא ממש שונה. המציאות בשנה וחצי לקיומה של הממשלה הזו והקדנציה הראשונה של המפלגה שלקחה את השם של ציבור שלם וניכסה אותה לעצמה כאילו היא מייצגת אותו. המציאות מוכיחה כי מדובר על ח"כים ושרים התולים כל כישלון, תאונה ואפילו פיקוח נפש באחרים, לשם היאחזותם הקנאית בשלטון.

אפילו המאבקים האידאולוגים, בשמם קראו לחרם בתי-כנסת על חברי הממשלה הקודמת (מחאן אל אחמר ופינוי יישובים, דרך מימון מיליונים לחמאס ואחריות לאסון מירון, ועד רבנות ראשית ציונית) - נזנחו בקדנציה הזו לטובת שמירת הכיסא בכלל ובממשלת הימין-מלא-מלא שהביאה אותנו עד הלום.

שיא הניתוק בין המפלגה לציבור בשמו היא נקראת - בא לידי ביטוי בתפיסת צד הפטור המוחלט מגיוס לציבור החרדי. למעלה מ-70% מהציבור המגדיר עצמו דתי-לאומי דורש חוק חדש והסדר גיוס חדש.

המאבק הבוטה סביב צביונה של קואליציית חולדאי בתל אביב מחייבת את ציבור הציונות הדתית לחשבון נפש.

המפלגה הזאת לא מייצגת אותנו יותר ומוטב שהנהגה הנוכחית תפנה את מקומה לאנשים טובים שמוכנים להחזיר את הציבור הלאומי-דתי להובלת הקונצנזוס החברתי-לאומי-ביטחוני - בלי לוותר על שלושת העמודים עליהם עולמנו עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים.

האירוע הקשה שהינו עדים לו בתל אביב והתקוממויות של הציבור החילוני מסמנת לנו כי הגיע הזמן להנהגה של דתיים מן השורה, לא רק כאלה שמחוברים לאינטרסים שציינתי, לא רק כאלה שמשתפים פעולה עם קיצונים, לא רק כאלה שמקדשים את הארץ על חשבון הכל. אנשים של אמת, ברוח ובמעשה. דתיים נורמאליים - במילותיו של אורי אורבך ז"ל.

אסור לנו להתלות בהנחה שחלק מחברי הכנסת והשרים האלה של מפלגת "הציונות הדתית" הם אנשים מעולים ברמה האישית. גם לי יש לי חיבה לכמה מהם. אבל אני חושש שהם איבדו את דרכם, מסכנים יותר מדי אנשים - סכנה חברתית לדורות - דבר שצריך וניתן לתקן. בבחירות. עד אז את המחיר ישלמו כל החיים גורן.

אייל גור הוא איש פרסום, ממובילי 'שומרים על הבית המשותף'